זה פוסט שאני לא יודעת איך להתחיל אותו, ומה לכתוב בו. אני הולכת בתחושה לא נעימה לגבי נושא מסויים, יש לי הרבה מחשבות אבל אני לא ממש יודעת להפוך אותן למסקנה מוצקה.
הכל התחיל כשתאגיד אסתי לאודר עבר מהרשימה הלבנה של ארגון PETA לרשימה השחורה. מבחינתי זה כמו לחטוף סטירה, ממש חזקה. בכל ויכוח לגבי הברירה שיש לנו לבחור מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים תמיד נתתי את הדוגמא של התאגיד הזה, כתאגיד שמצליח להוציא לשוק מגוון מאוד גדול של מוצרים (התאגיד כולל את אסתי לאודר, מאק, קליניק, בובי בראון, סמשבוקס ועוד) וכל זאת מבלי לנצל בעלי חיים. דוברי החברה בארץ די גמגמו בנושא אבל כפי הנראה כדי להיכנס לשוק הסיני בחר התאגיד להתחיל ולבצע ניסויים בבע"ח (כנראה שכך מחייב החוק הסיני). אפשר לקרוא אצל יפותו פוסט מפורט על העובדות שידועות כרגע.
כל העניין הזה מאוד לא ברור לי. אם כל מוצר קוסמטיקה שנמכר בסין מחוייב על פי חוק לעבור ניסויים בבעלי חיים, מה לגבי חברות אשר מצהירות כי אינן מבצעות, אבל נמכרות בסין ? (ניתן לקרוא כאן למשל, הצהרה של גרלן ודיור כי אינם מבצעים ניסויים) הרי יש לא מעט כאלה.
כל העניין הזה שם את העיסוק באיפור וקוסמטיקה במקום מאוד בעייתי. כפי הנראה כרגע, מעט מאוד חברות חפות מפשע בעניין הזה וקשה לי לומר מהי הדרך הנכונה. מסתבר שגם הרשימות של PETA לא נותנות תשובה מספקת (ברשימות אסתי לאודר נמצאים ברשימה השחורה ואילו חברת הבת מאק ברשימה הלבנה, למרות שהכסף נכנס לאותו כיס). כאן אפשר לקרוא פוסט מאוד מעציב על תעשיית הקוסמטיקה.
בקיצור, נראה שיש יותר נסתר מאשר גלוי. לצערי זה אומר להיפרד ממוצרי אסתי לאודר ואני מקווה שהרבה צרכניות בארץ ובחו"ל ינקטו צעד דומה למרות שאני סקפטית. עדיין לא החלטתי לאיזו רשימה של חברות שאינן מבצעות ניסויים אני הולכת לדבוק משום שאני לא מצליחה להבין מה קורה ומה מקורות ההבדלים. לא משנה עד כמה רחוק תחליטו ללכת, אני מאוד מקווה שכאשר אתן קונות איפור וקוסמטיקה אתן חושבות על הנושא הזה.
